אבראהים נ' פי פור פי מוצרים לאנשים בע"מ

החלטה

1)בפניי בקשה מטעם הנתבעת/מבקשת לפסילת שאלות הבהרה אותן מבקש התובע/משיב לשלוח אל המומחה הרפואי מטעם ביהמ"ש , דר' משה רופמן (להלן :" המומחה") .

2)התובע , אשר הועסק אצל הנתבעת כנהג מלגזה ומפעיל מכונה , הגיש כנגד הנתבעת תובענה בגין נזקי גוף אשר נגרמו לו בגבו התחתון במהלך עבודתו . התובע צירף לכתב התביעה חוו"ד רפואית מטעם המומחה הרפואי מטעמו בתחום האורטופדיה , דר' דניאל משה , אשר קבע בחוות-דעתו , כי נותרה לתובע נכות רפואית צמיתה בשיעור של 10% . מאידך גיסא , הנתבעת צירפה לכתב הגנתה חוות-דעת רפואית מטעם המומחה הרפואי מטעמה בתחום האורטופדיה , דר' אליהו סלטי , אשר מצא לנכון לקבוע , כי לא נותרה לתובע כל נכות כתוצאה מהתאונה .

3)בתאריך 26.11.2012 הגיש ב"כ הנתבעת לביהמ"ש הודעה מוסכמת , אשר כותרתה "הודעה על הסדר דיוני ובקשה לדחיית מועד דיון" , לפיה על ביהמ"ש למנות את פרופ' משה רופמן כמומחה רפואי מטעם ביהמ"ש וזאת נוכח הפערים בין חוות-הדעת מטעם הצדדים . בתאריך 27.11.2012 נעתר ביהמ"ש לבקשה ונתן תוקף של החלטה שיפוטית להסכמת הצדדים ובעקבות כך, הגיש פרופ' רופמן את חוות-דעתו . מחווה"ד אותה הגיש המומחה לביהמ"ש בתאריך 22.3.2013 הגיע המומחה לכלל מסקנה לפיה לא נותרה לתובע נכות רפואית צמיתה בתחום האורטופדיה .

4)המומחה מציין בחוות-דעתו , כי התובע הלין בפניו על כך שלאחר התאונה טופל באמצעות קבלת זריקות בגבו , משחות ,פיזיוטרפיה וכן על ידי קבלת כדורי משככי כאבים , וכי למרות זאת הינו ממשיך לסבול מכאבים עזים בגבו התחתון . במהלך הבדיקה הבחין המומחה , כי הליכתו של התובע נותרה יציבה , כי ישיבתו הינה זקופה ואף לא הובחנו הגבלות ביישור או בכיפוף עמוד השדרה המותני , למעט תלונות מצידו של התובע על כאבים בעת ביצוע התנועות . כמו כן , נמצאו ממצאים תקינים בבדיקות "ההחזרים" של הפיקה ו"גיד האכילס" וכן נמצאו ממצאים תקינים בכח השרירים .

5)בסופו של יום , הגיע המומחה הרפואי לכלל מסקנה , כי לא נותרה לתובע נכות אורטופדית קבועה מאחר ובבדיקה הפיזית אובחן כי התובע איננו מוגבל בחינה אובייקטיבית שכן תנועותיו של התובע הינן תנועות מלאות וחופשיות , ובנוסף לכך לא אובחנו על ידי המומחה ממצאים המלמדים על הגבלת תנועות בעמוד השדרה המותני . אשר לטענת התובע לפיה הינו חש בתחושה לא נוחה וכן בכאבים ברגלו השמאלית , הבהיר המומחה כי טענה זו איננה סבירה מבחינה אורגנית שכן הממצא איננו מצביע על פיזור אנטומי . בנוסף לכך , ציין המומחה במסקנות חווה"ד כי עיון בתיקו הרפואי מלמד על מסכת ארוכה של טיפולים פיזיוטרפיים אותם עבר התובע בין השנים 1994 – 1998 בשל כאבים בגבו התחתון ו"הקרנה" של הכאבים לצד שמאל – כאבים אשר חזרו על עצמם במהלך השנים 2001 ו – 2005 .

6)לאחר קבלת חווה"ד פנה ב"כ התובע אל ביהמ"ש בבקשה להתיר לו לשלוח אל המומחה מספר שאלות הבהרה הנוגעות לחווה"ד , ובכלל זאת התייחסותו לקביעותיה של ועדה רפואית אותה עבר התובע במסגרת חברת הביטוח "מנורה –מבטחים בע"מ" בשנת 2009 , הן לעניין הקש"ס הרפואי שבין התאונות הקודמות אשר אונו התובע לבין האירועים המפורטים בכתב התביעה וכן לעניין אי התייחסותו בחווה"ד לסוגיית פיטוריו של התובע מעבודתו בעקבות התאונה . כמו כן , עותר התובע להורות למומחה להבהיר מספר סוגיות נוספות ובכלל זאת האם בעת עריכת חווה"ד עיין בצילום הדמייה משנת 1998 , ובמידה והתשובה הינה חיובית , להבהיר האם הצילום השפיע על קביעתו , וכן האם טרם מתן חווה"ד עיין בתיעוד רפואי משלים משנת 2012 אשר נשלח אליו על ידי ב"כ התובע ביום 5.3.2013 , והאם התייחס במסגרת חווה"ד לכך שהתובע איבד את כושר עבודתו החל מיום התרחשות התאונה .

7)בתגובה לבקשה הבהירה הנתבעת כי איננה מתנגדת לבקשת התובע לחייב את המומחה להתייחס לשאלות המפורטות במסגרת סעיפים 3(ג) ו – 3(ד) לבקשה בכל הנוגע לעיון המומחה במסמכים רפואיים בהם נתבקש המומחה לעיין טרם קבלת חווה"ד . עם זאת , התנגדה הנתבעת בתגובתה לבקשת התובע להורות למומחה להתייחס ליתר השאלות המפורטות בבקשה בסעיפים מספר 3(א) , 3(ב) ו – 3(ג) .

8)בכל הנוגע לשאלת התייחסותו של המומחה לחווה"ד של הוע"ר מטעם חברת הביטוח "מנורה-מבטחים בע"מ" הבהירה הנתבעת , כי מדובר בחוות-דעת שאינן רלוונטיות לענייננו שכן הינן משקפות את הפן הנוגע לזכויותיו האישיות של התובע במסגרת פוליסת הביטוח בחברת הביטוח . כמו כן , מדגישה הנתבעת כי מדובר בניסוח מבלבל וכי הוע"ר לא הגיעו לכלל מסקנה לפיה נותרה לתובע נכות צמיתה ו/או כי כושר עבודתו נגרע , אלא כי התובע נדרש לתקופת החלמה ושיקום של חצי שנה כאשר החל מיום 1.1.2009 היה באפשרותו להתחיל ולעבוד בעבודה מתאימה במשרה מלאה .

9)אשר לבקשת התובע להורות למומחה להתייחס בתשובתו לעניין סוגיית פיטורי התובע ממקום עבודתו במסגרת הנתבעת , הבהירה הנתבעת , כי מדובר בסוגיה אשר איננה רלוונטית לענייננו וחורגת מתחום סמכותו של המומחה ליתן את הערכתו בשאלות רפואיות בלבד . עם זאת , מדגישה הנתבעת כי עובדת פיטוריו של התובע מן הנתבעת הובאה לידיעת המומחה – דבר אשר בא לכלל ביטוי הן בפרק הפתיחה והן בפרק הסיום של חווה"ד . אשר לבקשת התובע להתייחס לסוגיית כושר עבודתו של התובע הבהירה הנתבעת כי מדובר בשאלה החורגת מתחום שיקול דעתו של המומחה שכן , עניין הערכת הנכות התפקודית מסורה לתחום שיפוטו של ביהמ"ש ואיננה שאלה רפואית .

דיון והכרעה :

10)בעניין ע"א 107/88 שירלי כהן רז נ' פרידה לאף , פ"ד מד(1) 857 עמד בית המשפט העליון על המאפיינים של "שאלות הבהרה" הנשלחות למומחה שמונה מטעם בית המשפט בקובעו כהאי לישנא: 'שאלות הבהרה' כשמן כן הן: הן מיועדות להבהיר דברים שנאמרו בחוות הדעת. כך, למשל, אם מומחה קובע דרגת נכות באחוז מסוים, ללא שיציין או יפרט מה הפגם שמצא אצל הנבדק - יש מקום לבקשו שיבהיר, על סמך מה קבע מה שקבע; ובדומה לזה קביעות שבחוות הדעת שמבקשים להבהירן, וניתן לעשות כן על-ידי שאלות המופנות בכתב אל המומחה.'חקירה' של המומחה, לעומת זאת, מיועדת לחקרו גם, למשל, על מידת האובייקטיביות שלו, או קשריו עם מי מהצדדים. היא מיועדת גם להוכחת חוסר מיומנותו או מהימנותו, וכן להצגת עובדות לפניו וחקירתו בעניינים אחרים, אשר אינם בגדר הבהרה לחוות דעתו" .

11)בספרו של כב' השופט (בדימוס) א' ריבלין "תאונת הדרכים, סדרי דין וחישוב הפיצויים" (מהדורה שלישית, תש"ס-1999) בעמוד 597 הבהיר המלומד בהתייחסו לפסק דין זה כי : "הבחנה ברורה זו שמציע בית המשפט העליון עשויה, לכאורה, ללמד על הצורך לפסול - מכוח סמכותו הטבועה של בית המשפט - שאלות הבהרה החורגות מן התחום שיועד להן" .

12)העולה מן המקובץ, מטרתן של שאלות ההבהרה הינה להבהיר סתומות בחוות-דעת המומחה, להסביר סתירה שבה , לסלק דו-משמעויות בהבנה ולפרש מסקנות שלא פורשו די צרכן (ראה: ת"א (י-ם) 939/94 סמיר עודה נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ, תק-מח 96(1), 1108 (1996). על שאלות ההבהרה להיות רלוונטיות ונובעות מחוות הדעת, וזאת להבדיל מחקירת המומחה, אל להן להיות טורדניות ואין לנסות באמצעותן לקעקע חוות דעת המומחה, לרבות בחינת מידת מומחיותו של המומחה ומהימנותו (ראה : ת"א (נצ') 1175/04 יוסף לוי נ' מדינת ישראל, תק-מח 2006(4), 5919 (2006)).

13) לאור העקרונות דלעיל, בחנתי האם שאלות ההבהרה אשר נשלחו אל מומחה חורגות מן ההבהרה המותרת והריני לקבוע כדלקמן: ראשית , לא מצאתי לנכון לחייב את המומחה לענות על שאלה מספר 3(א) הנוגעת לסוגיית התייחסותו של המומחה בכל הנוגע לחוות-הדעת הרפואיות אשר ניתנו על ידי הועדות הרפואיות מטעם חברת הביטוח שכן , מנוסח הודעת הצדדים לביהמ"ש עולה, כי הצדדים הגיעו לכלל הסכמה לפיה פרופ' רופמן ימונה כמומחה רפואי מוסכם מטעם ביהמ"ש ומשכך ברי כי חלה בענייננו תקנה 130(ג)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי , תשמ"ד – 1984 האוסרת על הגשת חוות-דעת נוספות מטעם בעלי הדין .

14)אמנם , בגוף ההודעה המוסכמת מיום 26.11.2012 הבהירו הצדדים , כי הינם שומרים על זכותם לעשות שימוש בחווה"ד מטעמם במידת הצורך , אולם עיון בתיק ביהמ"ש מעלה כי התובע צירף לתיק ביהמ"ש את קביעות הוע"ר הנ"ל משנת 2009 רק בעת הגשת בקשה זו ולא בטרם המועד שבו התגבשה ההסכמה הדיונית עם ב"כ הנתבעת ביום 26.11.2012 . אי לכך , כל עוד המסמכים הנוגעים להחלטת הועדה הרפואית לא צורפו לתיק ביהמ"ש החל ממועד פתיחתו בשנת 2011 ועד למועד התגבשותה של ההסכמה הדיונית למינויו של פרופ' רופמן כמומחה מטעם ביהמ"ש בשנת 2012 הרי שאין המסמכים הללו מהווים חלק מחווה"ד אותן היה על המומחה לבחון בהתאם למוסכם בין הצדדים . אי לכך , הנני דוחה את בקשתו של התובע להורות למומחה לענות על שאלת הבהרה זו .

15)כמו כן , לא מצאתי לנכון לחייב את המומחה לענות על שאלה מספר 3(ב) הנוגעת לעניין התייחסותו של המומחה לסוגיית הקש"ס שבין נכותו לבין סוגיית פיטוריו של התובע ממקום עבודתו . מעבר לכך שמדובר בשאלה עובדתית הטעונה ליבון והכרעה על ידי ביהמ"ש בלבד , הרי שעיון בחווה"ד מעלה , כי המומחה התייחס פעמיים בגוף חווה"ד הן בפרק הפתיחה והן בפרק המסקנות של חווה"ד לטענת התובע לפיה פוטר ממקום עבודתו בעטייה של התאונה מיום 22.6.2008 .

16)עם זאת , מצאתי להורות למומחה להתייחס בתשובתו לשאלת הבהרה מספר 3(ה) , ואבאר . הנתבעת התייחסה בתגובתה לסמכותו הטבועה של ביהמ"ש לקבוע את שיעורה של הנכות התפקודית , ברם בעניין זה נפסק על ידי ביהמ"ש העליון בעבר, כי הנכות התפקודית משמשת גם כלי עזר לקביעת הפסד כושר השתכרות .כן נקבע , כי בשל השוני האפשרי בין הנכות הרפואית לבין הנכות התפקודית, מתבקשים מומחים רפואיים לא אחת לחוות דעתם גם באשר לנכותו התפקודית של התובע, ולא רק לזו הרפואית. לפיכך , כאשר המומחה רפואי מתבקש לחוות את דעתו עליו להתייחס בין היתר גם לסוגיית הנכות התפקודית, דהיינו מידת ההשפעה של הנכות על התפקוד בדרך כלל , וכאשר המומחה משתמש במונח זה הרי אין כל מניעה כי המומחה יחווה דעתו גם בשאלת הנכות התפקודית (ראה : ע"א 3049/93 גירוגיסיאן נ' רמזי , פ"ד נב(3)792) .

17)נוכח המקובץ מעלה הנני מורה למומחה לענות על שאלות 3(ג) , 3(ד) ו – 3(ה) . ב"כ התובע ימציא אל המומחה תוכן החלטה זו בצירוף מכתב המפרט אך ורק את שאלות ההבהרה אותן התיר ביהמ"ש . תשובות המומחה לשאלות ההבהרה דלעיל תוגשנה עד ליום 15.7.2013 .

18)אין צו להוצאות . כל צד יישא בהוצאותיו .